רחוק

רחוק

רָאִיתִי אֶת פִּיסַּת הָאוֹר,

זוֹ הַמְּנוֹפֶפֶת לִי בָּאוֹפֶק.

בִּיקַּשְׁתִּי לְהַרְחִיב צַעֲדִי ,

לִתְפּוֹס אֶת הָרֶגַע בִּצְלָלִיתוֹ ,

בְּטֶרֶם יִשְׁקַע בְּאַחֲרִית שׁוֹתֶקֶת .

הִגְבַּרְתִּי צַעֲדִי ,

נִיסָתִי לִהְיוֹת כֶּרֶץ לְמֶרְחַקִּים אֲרֻוכִּים ,

לִגְמוֹעַ מֶרְחַקִּים בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה ,

לְגַלּוֹת שֶׁאֶפְשָׁר,

לְהָשִׁיב קַרְנֵי אוֹר גַּם לְאַרְצִי הַזּוֹעֶקֶת.

נִשְׁמָתִי הִיא שֶׁלְּחָשָׁה לִי,

הַקְשִׁיבִי,

כְּבָר אֵינִי יְכֻולֶּה לְהַשִּׂיג אֶת רַגְלַיִךְ,

דְּעִי,

שָׁרַק בִּצְעָדִים לֹא נִיתֵּן יִהְיֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחַקִּים.