הים

הים גבה גלים,

הסערה מכה בי בשצף קצף.

לרגעים רוצה להיות לסלע איתן,

להשיב מלחמה, לזעוק כנגד טירוף הגלים .

לרגע נשקפת בבועתי בינות לחרכי הלוחמה,

אני כבר מבוגרת ,כבדה, מבוהלת ואילמת.

הסלע אינו אוחז בי עוד, מוותר על איתנותי, כמו קורא לי להרפות .

הים סוער, שאגת הים מחרישה קולות השפיות .

הסערה שוב אינה מבחינה, קצף גבה גלים מכסה את אור השמש.

והסלע הצבוע בצבעי הסוואה, מאיים, מלחמה .