לפתע
לפתע
פגשתי אותו בלב מטע הזיתים.
הביט בי בעינו האחת הזולגת .
ציפה לראות כיצד יצופו סיוטי מזיכרוני הקבור.
לאט שבו ועלו המראות, צורחות מבטני המשותקת .
הוא היה כעת רק בול עץ שותק ומת .
אני הייתי הנפש המעונה הדומעת בשתיקה .
top of page
bottom of page
תגובות