אור אחרון

אור אחרון

פיסת האור במרחק היתה שאיפתי.

מיהרתי להרחיב צעדי,

לתפוס את הרגע בצלליתו,

בטרם יעטף בשתיקה רועמת.

ביקשתי לתפוס את האור בקרניו.

קראתי לו לעצור, לשאת אותי על גבו .

הרחבתי צעדי והוא כמו צחק לי,שהרי כבר ידעתי,

בצעדים לא ניתן לי להתגבר על מרחקים.

נותרתי בוהה, במרחבים סמויים של אור אחרון.