אמא שלי
- אראלה פרידמן

- 24 באפר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות

אמא שלי,
נפרדת בחטף לפני עשורים.
רואה אותך , מבעד לערפל זכרוני.
הולכת לאיטך, אינך מביטה לאחור.
בדידות ואחרית פוסעים ונמוגים.
מביטה לצדדי, איש אינו זוכר אותך .
נותרת זקופה וגאה, אובדת בים השכחה.
אמא מה עשיתי לך?
את לא רצית להמחק, האמנת שעשית טוב.
ואילו אני מה עשיתי ?
שנים אני מוחקת אותך.
כואבת במסתרי ליבי.
ילדי שהכירו אותך, הלכו בדרכם.
ילדי שלא הכירו אותך, שתקתי אותך.
נכדי את שמך בספק אם זוכרים.
היית לי לעץ גדול וענף השותק.
אמא, התוכלי לסלוח לי ?
ואני איך אסלח לעצמי?
25-4-22

תגובות