אני
ככה נראים מנייני שנותי.
ערבוביה של שברים שנותרים מאוגדים בשיברונם ומעלים גוונים של עומק, השלמה, הכלה וחיבור שאין ממנו חזרה.
וביניהם, שורשים גלויים ונסתרים של חיבורים הכורכים את הפרטים לצמיחה שאינה תלויה בדבר.
צמיחה, שאינה מוותרת לחיבוטי הנפש, וגדלה לאהבה העוטפת את שברי לחיבור בר קיימא.
ירוקת, שאין בה התניות למהות של קיומי בזמן ובמקום הזה.
תגובות