בסל שלי

כל חיי אוספת סל תרמילים.

בתרמיליי מגוון עצום של רגעי חיים פעוטים.

בין תרמיליי יש המנציחים אושר קטן ,אהבות מיוחדות, שמחות חולמניות ,

וביניהם יש הנפתחים ומפתיעים בגוונים ייחודים של נוכחות אוהבת .

ושם בתחתית הסל,

יש תרמילים המסרבים להפתח,

שחורים, מעוכים, מקומטים בזעף, נערמים בשתיקה.

ובתוכם שריטות בוטות,

מכאובים המזינים עצבות, אובדנים, חרטות אשמות ומה לא.

ובעצם הימים האלה שוכנת ביניהם,

מבקשת להרפות, והם כמו להכעיס, מכסים עלי.