היבלת

היבלת

לפעמים הנוקשות הופכת ליבלת,

כל פצעי התרעומת והאכזבות מגלידים כביכול.

מהטענות והמריבות נשארת רק צלקת המגרדת בקצוות השכחה.

שכבות הזיכרון נסגרות, מתקלפות, מבקשות להסיר את היבלת,

להחליפה בקרום דק של רגישות העוטפת את פצעי הרגע,

ושוברת את המרחק המאיים בשתיקה סמיכה.

שלום לכם נאמני הפוסטים שלי,

הנה אני שבה לאחר תקופת פציעה שדרשה את מיטבי להתאוששות.

שמחה לחזור אליכם ואל עצמי..

פתחתי את התגובות לקבוצה המשותפת כאן. היה רעיון לפתוח את הפרסום גם בפייסבוק בשלב זה אני נמנעת מזה. אבל יותר מאשמח אם תשובו ותגיבו כאן .

תודה , מכל הלב !

אראלה