ספקות

ספקות

יש לעיתים בוקר עם זריחה ציורית.

צועדת אל הרגע המכושף הזה,

מבקשת להיבלע באש היוקדת.

לשרוף את הקולות הבזים לרגעי ההתעלות.

להצית את המראות המעוותות את פלאי היופי הרגעי.

רציתי לשוב ולהיות מקור של חום,

לעטוף בחיבוק את ספקותיי המנקרות באימהותי הפצועה,

להרגיע תחושה שאני חבולה וכבולה לשתיקה רועמת.

היכן אתה קולי?

כעת יודעת, נשרפו מילותיי באש הבוקר היוקדת.