שבלולים

היה לנו מרחב שלם

ושדות אין סוף.

שטחים פתוחים להיות עצמאיים.

לגדול בטוחים וחזקים.

בחרנו ללא ידיעתנו,

להיות מכונסים על גבעול

קיבוצי אחד.

טיפחנו קונכיות להגנתנו,

השתבללנו לתוך ליבנו,

שלא תחשף נפשנו.

היינו לשבלולים על גבעול מבטחנו.