שקיעה

שקיעה

עומדת ברומה של גבעה.

העולם פרוס על כף ידי.

מרחבים נפתחים,

כלהבה של שמש אחרית .

זהו מעשה ידיו של הטבע האלוהי.

בחוץ ,קור מקפיא,

שולח זרועות מאיימות.

השקיעה מתקוממת.

צובעת, מהפנטת, מערבבת מילותי.

אני, עולה בלהבה,

עפה כמו גיצים מרחפים.

נשמתי הקוראת דרור,

מכושפת במרחבים עלומים.

28-11-21