שריפה

בצעירותי הייתי חדורת אמונה.

האמנתי במסרים שנמזגו לתוכי במקום חלב אימי.

לאט ובדרכים הסמויות מעיני ספקות יצרו סדקים.

במלחמת יום הכיפורים, בא השבר הגדול.

האמונות התנפצו, הכאב חרך את שורשי.

אש פרצה , כילתה אמוני .

בערה הפכה מנהיגות, הנהגה ומנהיגים, לגחלים הלוחשות לי, סוף.

וכעת, ארצי רוחשת , האש שורפת ,המשילות מאיימת,

וזעקתי כבר אילמת.

20-1-23